פסק-דין בתיק ת"פ 39260-12-09

1.         הנאשם הודה בביצוע עבירה של גניבה לפי סעיף 384 בנסיבות סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין. המדובר ברצף אירועים שהתרחש בראשית שנת 2009, עת שימש הנאשם כשוטר משמר הגבול. ביום 3.3.2009, נכנס הנאשם, כשהוא לבוש במדים, לבית-הכנסת המצוי בבניין מרחב השרון של המשטרה בכפר-סבא, ניגש לקופת הצדקה ורוקן מתוכה מטבעות ששוויים עלה על 10 אגורות ובסך כולל שאינו ידוע. לכך קדמו 10 אירועים דומים שהתרחשו בינואר 2009, בבתי-כנסת שונים המצויים בתחנות המשטרה בפתח-תקווה, במרחב המרכז ברמלה ובמרחב השרון, כשסך הכל גנב סכומי כסף המסתכמים בכ - 200 ש"ח.

2.         בפני בית-המשפט הוצג הסדר טיעון חלקי, במסגרתו הודה הנאשם בכתב-אישום מתוקן ובטרם הרשעה נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו, כשהתביעה הצהירה על עמדתה העונשית להרשעה, מאסר על תנאי ושל"צ בהיקף 300 שעות לאחר שיתרום סך של 400 ש"ח לארגון צדקה, ואילו הסנגוריה תוכל לשכנע בדבר אי-הרשעת הנאשם.

3.         ב"כ המאשימה הדגישה, כי המדובר במעשי גניבה מתוכננים במהלכם הנאשם נכנס, סרק את הסביבה, ברר את השטרות ואת המטבעות, כשהודה שהשתמש בכסף שהוא גנב למכונת המשקאות. אין המדובר במעשה חד-פעמי אלא ברצף אירועים, כשגנב כספם של אנשים טובי-לב אשר הוציאו מכספם למען אחרים. לטענתה, הנאשם ניצל את ההזדמנות והגישה החופשית שלו לבתי-כנסת בתחנות המשטרה כשהוא לבוש מדים, גרם לפגיעה בתדמית המשטרה והפר את אמון הציבור. הוסיפה, כי צולם ותועד בעת ביצוע מעשה הגניבה ביום 3.3.09, ובשאר המקרים הודה לאחר שהוצגו בפניו התלונות האחרות. לטענתה, עקרון השוויון בפני החוק מחייב שלא להפעיל אמת מידה מקלה כלפי שוטר הגונב כספם של נזקקים, ועל כן, עותרת היא ליתן מעמד בכורה לאינטרס הציבורי על-פני האינטרס של הנאשם ולאמץ את עתירת התביעה שהינה מאוזנת ולוקחת בחשבון את מכלול השיקולים, לרבות את הודאת הנאשם.

4.         הסניגורית לא התעלמה מכיעורם של מעשי הנאשם, אך לטענתה הנסיבות מצביעות על כך כי ביצע את המעשים על רקע מצוקה אישית קשה. הדגישה את לקיחת האחריות של הנאשם על מעשיו, תוך שמסר את כל פרטי האירועים, גם כאלו שלא היו בידיעת  המשטרה. עוד פירטה בדבר הבושה שחש הנאשם כלפי משפחתו, ההלקאה העצמית שלו מאז האירועים, והעובדה שפרש מהמשטרה לאחר 21 שנות שירות, בהן זכה להוקרה על תפקודו. עוד הדגישה את מצבו האישי ואת העובדה שכיום אין בפניו אופציות תעסוקתיות מרובות - למעט בתחום האבטחה, כשהרשעה עלולה לסכל אפיק תעסוקתי זה. עוד הוסיפה, כי הרשעה תעצים את המשבר האישי בו מצוי תקופה ממושכת. אשר על כן, לאור חלוף הזמן, הענישה האישית, הבושה ולקיחת האחריות על המעשים, עותרת הסניגורית שלא להרשיע את הנאשם ולהסתפק בהטלת של"צ ומבחן כמומלץ על-ידי שירות המבחן.

5.         מהתסקיר שהוגש לעיוני למדתי אודות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, שהינו גרוש ואב לשלושה ילדים, כיום חי עם בת-זוג. הנאשם לקח אחריות על מעשי העבירה ותיאר כי הסתבך על רקע מצוקה כלכלית אליה נקלע בעקבות הגירושין, כשחש בושה לבקש עזרה ממקורות התמיכה השונים בחייו. להערכת קצינת המבחן, העבירות הן אכן ביטוי למצוקה בה מצוי וניתן לראות בהן קריאה לעזרה. הנאשם אמנם הביע חרטה על התנהגותו, מודע לחומרתם וחש בושה בגינם, אך נראה כי מתקשה להעמיק ולבחון את התנהגותו המתוארת בעבירה ונוטה להסתגרות. עוד עולה מהתסקיר, כי מצוי במצב נפשי קשה הבא לידי ביטוי בחוסר תפקוד תעסוקתי וחוסר תפקוד חברתי מאז האירועים, ויש מקום להמשך ליווי על-ידי שירות המבחן. לענין ההרשעה מציינת קצינת המבחן בכנות, כי לא מצאה פגיעה קונקרטית בתחום התעסוקתי מאחר ואינו עובד כיום; עם זאת, הרשעה תפגע בדימויו העצמי ותהווה סטיגמה לגביו. לאור האמור לעיל, כשלהתרשמותה הנאשם אינו מאופיין בדפוסים עברייניים, ממליצה היא על הטלת של"צ בהיקף 140 שעות לצד צו מבחן, ללא הרשעה.

6.         הצדק עם ב"כ המאשימה, כי המדובר ברצף מעשי גניבה מכוערים, במהלכם ניצל הנאשם את נגישותו לבתי-הכנסת בתחנות המשטרה השונות, תוך שנטל כספים אשר נתרמו על-ידי אזרחים מנדיבות ליבם, למען נזקקים - והכל בעודו לבוש מדים. לטעמי, נסיבות ביצוע העבירות ומשכן אינו מאפשר לשקול אי-הרשעת הנאשם בדין מבלי שתהא בכך פגיעה באינטרס הציבורי. בנוסף, נסיבותיו האישיות של הנאשם עצמו אינן מצדיקות לשקול אי-הרשעתו, באשר לא הוכח כל נזק ממשי אשר עלול להיגרם לו מעצם ההרשעה. אשר על כן, מרשיעה את הנאשם בביצוע העבירה בה הודה - גניבה לפי סעיף 384 בנסיבות סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין.

7.         השיקולים אשר הועלו על-ידי הסנגורית ושירות המבחן במסגרת הניסיון לשכנע את בית-המשפט שלא להרשיע את הנאשם, ראוי שיילקחו בחשבון במסגרת השיקולים לקולא להכרעה בדבר הענישה הראויה. המדובר בנאשם ללא עבר פלילי, אשר לקח אחריות על מעשיו תוך שחשף אירועים נוספים במהלך חקירתו, והתנהלותו אכן מעידה על כך כי חש בושה וחרטה עמוקה על מעשים אלו. במהלך השנים, ניהל אורח חיים נורמטיבי תוך שירות במשטרה במשך 21 שנה לשביעות רצון מפקדיו, תוך קבלת תעודות הוקרה. שיקולים אלו מביאים לכך, שאכן עתירת ב"כ המאשימה מאוזנת, ראויה, ומצויה בהלימה לחומרת העבירות ולנסיבות העושה.

8.         לאור האמור לעיל, גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירות גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות, על פי התכנית שגובשה ע"י שירות המבחן במסגרת המעון הרב-תכליתי ברמלה. הנאשם ישלים את ביצוע העבודות בתוך שנה מהיום. שירות המבחן רשאי לשנות את תכנית השל"צ על פי הבנתו,  אם יתעורר צורך בכך.

הוסבר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי השל"צ, ניתן יהיה  להחזירו לביהמ"ש, ולהוסיף על עונשו.

ניתן צו להשמדת המוצג.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

מזכירות תשלח העתק גזר-הדין לשירות המבחן.

פיקדון על סך 2,000 ש"ח שהופקד בגין צו הבאה - יוחזר למפקיד.

ניתן היום,  יד' שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, במעמד הנוכחים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: